Audio:
גדולה
הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה
הרב ארי דוד קאהן מת"ן י'א מרחשון התש"ע
Adk1010@gmail.com
http://Rabbiarikahn.com
1.
בראשית פרק יח
(א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי
מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:(ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו
וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ
לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:
1. And the Lord appeared to him in the plains of
Mamre; and he sat in the tent door in the heat of the day; 2. And he lifted up
his eyes and looked, and, lo, three men stood by him; and when he saw them, he
ran to meet them from the tent door, and bowed himself to the ground, 3. And
said, My Lord, if now I have found favor in your sight, pass not away, I
beseech you, from your servant;
2.
תלמוד בבלי מסכת שבועות דף לה עמוד ב
כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש, חוץ מזה שהוא
חול, שנאמר: +בראשית י"ח+ ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך; חנינא בן אחי רבי
יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו: אף זה קדש. כמאן
אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה,
כמאן? כאותו הזוג.
All the Names mentioned in
Scripture in connection with Abraham are sacred, except this which is secular: it is said; And he said, ‘My lord, if now I have found favor in thy sight. Hanina,
the son of R. Joshua's brother, and R. Eleazar b. Azariah in the name of R.
Eliezer of Modin, said, this also is sacred. With whom will [the following]
agree? Rav Judah
3.
רש"י מסכת שבועות דף לה עמוד ב
חוץ מזה כו' - למלאך האמצעי קרא אדון שכך באו לפניו
מיכאל באמצעו גבריאל מימינו רפאל משמאלו.
אף זה קדש - דכתיב לעיל מינה וירא עליו יי' והדר כתיב והנה
שלשה אנשים ואמר להקב"ה אל נא תעבור מעל עבדך המתן לי כאן עד שאכניס האורחין.
4.
רש"י בראשית פרק יח פסוק א
ישב - ישב כתיב, בקש לעמוד, אמר לו הקב"ה שב ואני
אעמוד, ואתה סימן לבניך, שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינין והן יושבין, שנאמר (תהלים
פב א) אלהים נצב בעדת אל:
פתח האהל - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו:
כחום היום - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו
באורחים, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים:
5.
רש"י בראשית פרק יח פסוק ג
(ג) ויאמר אדני אם נא וגו' - לגדול
שבהם אמר, וקראם כולם אדונים ולגדול אמר אל נא תעבור, וכיון שלא יעבור הוא, יעמדו
חבריו עמו, ובלשון זה הוא חול. דבר אחר קודש הוא, והיה אומר להקב"ה
להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים. ואף על פי שכתוב אחר (פסוק ב) וירץ
לקראתם, האמירה קודם לכן היתה, ודרך המקראות לדבר כן, כמו שפירשתי אצל (ו ג) לא
ידון רוחי באדם, שנכתב אחר (ה לב) ויולד נח, ואי אפשר לומר אלא אם כן קודם גזירת
מאה עשרים שנה, ושתי הלשונות בבראשית רבה (מח י):
6.
רמב"ן בראשית פרק יח פסוק א
ובספר מורה הנבוכים (ב מב) נאמר כי הפרשה כלל ופרט. אמר
הכתוב תחלה כי נראה אליו השם במראות הנבואה, ואיך היתה המראה הזאת, כי נשא עיניו
במראה והנה ג' אנשים נצבים עליו. ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך, זה ספור מה שאמר
במראה הנבואה לאחד מהם הגדול שבהם. ואם במראה, לא נראו אליו רק אנשים אוכלים בשר,
איך אמר "וירא אליו ה'", כי הנה לא נראה לו השם לא במראה ולא במחשבה,
וככה לא נמצא בכל הנבואות, והנה לדבריו לא לשה שרה עוגות, ולא עשה אברהם בן בקר,
וגם לא צחקה שרה, רק הכל מראה, ואם כן בא החלום הזה ברוב ענין כחלומות השקר, כי מה
תועלת להראות לו כל זה:
7.
בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה מח
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן תני ר' חייא לגדול שבהן
אמר זה מיכאל, יקח נא מעט מים,
AND SAID: MY LORD, IF NOW I HAVE FOUND FAVOUR IN THY SIGHT
(XVIII, 3). R. Hiyya taught: He said this to the greatest of them, viz.
Michael.
8. Guide for the Perplexed 2:42
This important principle was adopted by one of
our Sages, one of the most distinguished among them, R. Ḥiya the Great (Bereshit Rabba, xlviii.), in the
exposition of the Scriptural passage commencing, "And the Lord appeared
unto him in the plain of Mamre" (Gen. xviii.). The general statement that
the Lord appeared to Abraham is followed by the description in what manner that
appearance of the Lord took place; namely, Abraham saw first three men; he ran
and spoke to them. R. Hiya, the author of the explanation, holds that the words
of Abraham, "My Lord, if now I have found grace in thy sight, do not, I pray
thee, pass from thy servant," were spoken by him in a prophetic vision to
one of the men; for he says that Abraham addressed these words to the chief of
these men. Note this well, for it is one of the great mysteries [of the Law].
The same, I hold, is the case when it is said in reference to Jacob, "And
a man wrestled with him" (Gen. xxxii. 25); this took place in a prophetic
vision, since it is expressly stated in the end (ver. 31) that it was an angel.
The circumstances are here exactly the same as those in the vision of Abraham,
where the general statement, "And the Lord appeared to him," etc., is
followed by a detailed description.
9.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד א
אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה,
דכתיב +בראשית יח+ ויאמר (ה') +מסורת הש"ס: [אדני]+ אם נא מצאתי חן בעיניך אל
נא תעבר וגו'. אמר רבי אלעזר: בא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר
ודם: מדת בשר ודם - אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך, ואילו בהקדוש ברוך
הוא כתיב ויאמר (ה') +מסורת הש"ס: [אדני]+ אם נא מצאתי וגו'.
Rav Judah
10.
רש"י שבת דף קכז/ב
הכי גרסינן הני נמי בהני שייכי - הכנסת אורחים וביקור
חולים היינו גמילות חסדים,
11.רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה ב
שכר הלויה מרובה מן הכל, והוא החק שחקקו אברהם אבינו ודרך
החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן, וגדולה הכנסת אורחים
מהקבלת פני שכינה, שנאמר וירא והנה שלשה אנשים, ולוויים יותר מהכנסתן, אמרו
חכמים כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים.
12.רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ט
כל השמות האמורים באברהם קדש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי
חן הרי הוא קדש,.
13.תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף כז עמוד א
רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים
מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו.
14.רש"י מסכת חגיגה דף כז עמוד א
שולחנו מכפר עליו - בהכנסת אורחין.
15.
מהרש"א על ברכות דף י/ב
הרוצה ליהנות כו'. פירש"י משל אחרים יהנה ואין אסור
בדבר כו' עכ"ל. וקשה לכאורה דבכמה מקומות הרחיקו חז"ל הנאה מאחרים וסמכו
אקרא דשונא מתנות יחיה ונראה לפרש דודאי אין ליהנות משל אחרים אלא דהכא בגדולה
מצות הכנסת אורחים שהיא הגדולה בגמילות חסדים
16.
אהבת חסד (רב ישראל מאיר –החפץ חיים) חלק שלישי פרק ראשון
דע דגמילות חסדים בגופו כולל כל הדברים שאדם מטיב לחבירו על
ידי שהוא מטריח גופו לזה. והוא הכנסת אורחים [שמצותו הוא ההשתדלות אודותם לקבלם
בפנים יפות אפילו אם אינם צריכים לטובתו וכדלקמן] וביקור חולים משמח חתן וכלה
והלוית המת וקבורתו והספדו ונשיאת מטתו ועוד כמה וכמה ענינים....
17.שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלג סעיף א
הגה: * (ז) וכל שבות שהתירו משום צורך מצוה מותר
ג"כ (ח) ה לצורך אורחים;
18.משנה ברורה סימן שלג ס"ק ח
(ח) לצורך אורחים - שבעה"ב
המזמנם עושה מצוה וכמו שאחז"ל דגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה:
19.שולחן ערוך אורח חיים סימן קסט סעיף ב
(י) לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך, ויש מקילין אם נותן לעני
בתורת צדקה.
20.משנה ברורה סימן קסט ס"ק יא
ודוקא אם מתוך רשעתו אבל אם מתוך אונסו שאינו יכול לברך לא
נפקע מצות צדקה בשביל זה [פמ"ג]:
21.שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה
הערות בענין איסור לפני עור
א כיבוד באכילה ושתיה למי שיודע שלא יברך.
בהא דצריך כל אדם לשום דרכיו ולכוין מעשיו לשם שמים,
חושבני, במי שבא אליו אורח חשוב, אשר איננו שומר תורה ומצוה, אבל עדיין יש לו אהבה
לבני תורה, וגם תומך במוסדות תורה וכדומה, ואם הבעה"ב לא יתנהג אתו בנימוס
המקובל לכבד אותו במידי דמיכל ומשתי, בגלל זה שמצד הדין אסור ליתן לאכול אלא למי
שיודע שנוטל ידיו ומברך (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קס"ט סעי' ב'),
וכמו כן אם אפילו בצורה מכובדת יבקש ממנו ליטול ידים ולברך, יראה הדבר כפגיעה
ועלבון בכבודו, וזה גם ירגיז אותו מאד, ויתכן שבגלל הדבר הזה יתרחק חו"ש
ביותר מהתורה, וגם יבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה, דבכה"ג
חושבני, שנכון באמת לכבד אותו באכילה ושתי', ולא לחשוש כלל לאיסור של לפני עור לא
תתן מכשול, משום דאף שאין אומרים לאדם לעשות איסורא זוטא כדי להציל אחרים מאיסורא
רבה, ואסור ודאי להפריש תרו"מ בשבת כדי להציל בכך אחרים מאיסור חמור של טבל,
מ"מ בנידון זה, הואיל וכל האיסור של הנותן לו לאכול הוא רק עבירה של נתינת
מכשול, וכיון שאם לא יתן לו לאכול הרי יכשל האורח באיסור יותר גדול, נמצא דליכא
כלל שום עבירה, כיון דליכא הכא שום נתינת מכשול, אלא אדרבה יש כאן הצלה ממכשול
גדול מאד ע"י זה שהחליף אותו בקום ועשה במכשול יותר קטן. /מילואים והשמטות/
+ואף שכעי"ז כתב גם הרעק"א ביו"ד קפ"א ס"ו לענין אשה
המקפת פאת ראש האיש ומ"מ כתב רק בלשון "ואולי", שאני הכא דבזה שהוא
נמנע מלכבדו הוא עצמו חשיב כמכשילו ביותר.+
22.
הרב שלמה זלמן אויערבך
שפיר מסתבר שהכנסת אורחים חשיב טפי מתפילה בציבור. אך אם
אינו ממהר וגם ברור שלא יפגע, יש לומר לו בדרך כבוד שצריך ללכת להתפלל, ויבקשנו
להמתין עד שישוב.
23.
ספר מאור עינים - פרשת וירא
וגם להבין לפי זה דרשת ר"י א"ר דאמר גדולה הכנסת
אורחים וכולי איך מוכח מזה שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני השכינה דלמא משום
שבקיימו מצות הכנסת אורחים יהיה שם גם כן קבלת פני השכינה כנודע שלכך נקרא המצוות
מצוה על שם הדביקות שמדבק האדם חלק האלקי השוכן בקרבו אל הכלל אין סוף ב"ה
מלשון צוותא ואם כן אפשר שהמצוה בעצמה אינה גדולה מקבלת פני השכינה רק שגם שם יש
קבלת פני השכינה ומקיים שתיהם וגם על דרשת ר"א שאומר שלא כמדת הקודשא בריך
הוא וכו' אין קטן אומר לגדול המתן ואילו באברהם כו' קשה כנ"ל הלא גם שם היה
קבלת פני השכינה ובפרט שהצדיקים נקראים אנפי שכינתא על שם ששכינתו יתברך שוכן
בתוכם כנודע מספר הזוהר ובקבלו האורחים דהיינו המלאכים שנדמה לו כאנשים ודאי הוא
קבלת פני השכינה:
מפני האורחין וכו'. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין
כהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש. ורב דימי מנהרדעא
אמר: יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש.
TO MAKE ROOM FOR THE GUESTS, etc. R. Johanan said: Hospitality to wayfarers is
as ‘great’ as early attendance at the Beth Hamidrash, since he [the Tanna] states, TO MAKE ROOM FOR
GUESTS OR ON ACCOUNT OF THE NEGLECT OF THE BETH HAMIDRASH. R. Dimi of Nehardea
said: It is ‘greater’ than early attendance at the Beth Hamidrash, because he states, TO MAKE ROOM FOR GUESTS, and
then, AND ON ACCOUNT OF THE NEGLECT OF THE BETH HAMIDRASH.
אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים
אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: הכנסת אורחין,
וביקור חולים, ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את
חברו לכף זכות. איני? והא אנן תנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם
הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום
שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם [הני - אין, מידי אחרינא - לא]!- הני נמי
(בגמילות חסדים שייכי. לישנא אחרינא:) הני בהני שייכי.
R. Judah b. Shila said in R. Assi's name in R. Johanan's name: There are
six things, the fruit of which man eats in this world, while the principal remains
for him for the world to come, viz.: Hospitality to wayfarers, visiting the
sick, meditation in prayer, early attendance at the Beth Hamidrash, rearing
one's sons to the study of the Torah, and judging one's neighbor in the scale
of merit. But that is not so? For we learnt: These are the things which man
performs and enjoys their fruits in this world, while the principal remains for
him for the world to come, viz.: honoring one's parents, the practice of loving
deeds, and making peace between man and his fellow, while the study of the
Torah surpasses them all: [this implies], these only, but none others? These too are included in the practice of
loving deeds. Another version: these are
included in those.
24.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק יח פסוק ו
<וימהר אברהם (י"ח, ו). הקשה מרן
שליט"א על המהירות שכתב וימהר אברהם, ואל הבקר רץ וגו'. ותירץ כי הגם דאמרו
חז"ל [שבת קכ"ז.] גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, אך כאן היה
השכינה ממתנת לכך מיהר את עצמו
